המדריך לקביעת מזוזה - כל מה שצריך לדעת על קביעת מזוזה בבית חדש

מצוות קביעת מזוזה הינה מצווה מדאורייתא )מהתורה) ומדרבנן (שחכמים הוסיפו). מוזר, נכון? מקום שחזקה עליו שצריך מזוזה, הרי המצווה מדאורייתא, מקום שאין חזקה עליו הרי המצווה מדרבנן, ויש שנוהגים בפתח הבית בלבד מדאורייתא.

נהוג לחלק את מצוות המזוזה ל-3 חלקים שונים ויש שאומרים לצורך "צבירת" מצוות:

1. המצווה הראשונה - רכישת מזוזות כשרות.

כמות המזוזות היא על פי הצורך. המזוזה נחלקת ל-2 חלקים, הקלף שעליו נכתבות הפרשיות ובית המזוזה. המקפידים נוהגים לרכוש לכניסה לבית קלף ובית מזוזה מהודר. בהמשך המאמר נרחיב באיזה מקומות בבית צריך לקבוע מזוזה.

2. המצווה השנייה – בדיקת המזוזות.

אנו מאמינים כי המזוזה שומרת על הבית ועל יושביו (משימה לא פשוטה), ולכן אנו מקפידים לבדוק את המזוזות גם אם רכשנו מזוזות חדשות. סופרי סתם רבים נוהגים לתת למישהו אחר לבדוק את המזוזה לאחר כתיבתן - אותו אדם נקרא מגיה והוא שבודק שלא נפל פגם במזוזה.

3. המצווה השלישית – ברכה והתקנת המזוזות בכל החדרים החייבים במזוזה.

בתהליך קביעת המזוזה עולות שאלות רבות, ולכן ריכזנו עבורכם את השאלות העיקריות:

איזה מזוזה לקנות? איך יודעים שהיא כשרה?

תאמינו או לא, יש הרבה זייפנים בשוק, לכן חשוב לרכוש מזוזה רק מסופר סתם בעל אישור בכתב מבית הדין הרבני על כך שהוא הוסמך לצורך כתיבת סופר סתם.

סופר סתם הינו אדם אשר כותב מזוזות, תפילין, וספר תורה (גדול).

סופר סתם צריך להיות אדם ירא שמים, אשר בקיא בהלכות (אל תתביישו לשאול אותו על הלכות מזוזה ולאימוד את בקיאותו).

כתיבת סופר סתם הינה כתיבה מורכבת מאוד המתבססת על דינים מפורטים בספרי ההלכה ועל סופר הסתם להיות בקיא בדינים אלו.

לגבי גודל וסוג הקלף ולגבי גודל וסוג בית המזוזה כל אחד יבחר לפי יכולתו ורצונו האישי ואין שום חיוב לרכוש קלף מהודר או בית מזוזה מהודר.

כמה מזוזות צריך לקנות? איפה צריך להתקין?

את המזוזה נתקין במקומות "מכובדים":  חדרי שינה, חדרי עבודה, סלון ומטבח.

לא נתקין מזוזה בחדרי שירותים או בחדר אשפה, ולא נתקין מזוזה במקום שאינו מקום קבע (סוכה למשל).

גודל החדר או החלל בו מותקנת המזוזה יתפרס לכל הפחות על שטח של כ-2 מטר רבוע ומעלה (1.92 אם לדייק, וכולל מרפסות).

בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם אדם אשר בקיא בהלכה.

אוקיי, רכשתי מזוזה לפי הצורך, עכשיו איך מתקינים אותה?

את המזוזה נתקין על המשקוף בצד ימין של הכניסה לחדר או הבית.

המזוזה תותקן בשליש העליון של המשקוף אך לא צמוד לתקרה, לכל הפחות 8 ס"מ מתחת למשקוף.

יש להתקין את המזוזה בהטייה, כשהצד העליון מוטה כלפי פנים הפתח (כלומר לכיוון הכניסה לחדר).

האם כל אחד יכול לברך ולקבוע את המזוזה?

כן! כל אחד יכול לקבוע מזוזה, בירכת קיבעת! מי שמברך גם מתקין את המזוזה.

מברכים פעם אחת על המזוזה הראשונה ויוצאים ידי חובה על כל המזוזות בבית - אין צורך לברך עבור כל מזוזה בנפרד.

נהוג לא לדבר עד שלא כל המזוזות הותקנו, כדי שלא יהיה הפסק.

מה מברכים?

• ברכת קביעת מזוזה: בָּרוּךְ אַתָּה אֲ־דֹנָי אֱ־לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִיוָנוּ לִקְבּוֹעַ מְזוּזָה.

דגשים מיוחדים

• מי שנכנס לבית חדש צריך להתקין מזוזה בהקדם, אפילו לפני חנוכת הבית, אסור לישון בבית שלא קיים בו מזוזה.
• כן, גם כשמשכירים דירה חייבים בקביעת מזוזה, כיוון שהוא יגור בה.
• בכל מקרה של ספק מומלץ לפנות לרב או אדם אחר שבקיא בהלכות.

סיפורי מזוזה מעניניםםם!!!

מזוזות בחלל

מסופר שבשנת 2008 האסטרונאוט היהודי הראשון, ד"ר גארת רייזמן התקין מזוזה בתא שלו בתחנת החלל הבינלאומית, גם אחריו כמה מזוזות נוספות נשלחו לחלל, ביניהם עם אילן רמון ז"ל.

מזוזות בקורונה

הרב הראשי דוד לאו פסק שבזמן הקורונה אין לגעת ולנשק את המזוזה בכניסה לבית, מפאת החשש בהדבקות במגפת הקורונה, פסיקת הרב יצרה הדים רבים בעולם הדתי, ויש על כך חילוקי דעות בקרב רבנים רבים.

טיפ מזוזה

נהוג לבדוק את קלף המזוזה כל כמה שנים.

 יש לבדוק אם הדיו דהה או נשחק או חס ושלום נקרע.

יש שבודקים מזוזות כאשר הם מרגישים צורך מיוחד, עיכוב כלשהו בחיים או אירוע מטלטל.

אומרים שחשוב לבדוק מזוזות אך לא פחות חשוב גם לבדוק את המעשים שלנו.

קצת היסטוריה

מדוע כותבים מזוזה כשאפשר להדפיס?

במאה ה-15 בשנת 1436, הדפוס (המודרני) מגיע לאירופה – גרמניה. ליוהאן גוטנברג פותח בית דפוס ומתחיל להדפיס ספרי קודש נוצרים, שתורגמו על ידי הכומר מרטין לותר (לא קינג). מאוחר יותר יתברר כי התרגום וצורת התרגום יהפכו להיות השפה הנפוצה בגרמניה.

הנושא מגיע ליהודים ומיד מתחילה מהומה גדולה בקרב הרבנים. חלקם סבורים כי השפה העברית הינה שפת קודש, ואין להדפיס שום ספר שכתוב בשפת הקודש. הרי הקב"ה בעצמו ובכבודו הוריד את לוחות הברית בשפה העברית, הרי הקב"ה בכבודו ובעצמו ברא את העולם בשפה העברית, ויש שפוסקים שאסור להכניס ספרים שנכתבו בעברית (באותיות מרובעות לא עגולות) לשירותים, כי הרי האותיות עצמן יש בהם קדושה.

לעומתם, היו מבין היהודים, שטענו שאין משום ביזוי בהדפסת ספרי תורה, והם הדפיסו הכל: מזוזות, תפילין, ספרי תורה גדולים, וכמובן סידורים, תהילים, ברכונים, משניות, חומש ותלמוד.

בסופו של דבר התקבלה הדעה (הרווחת גם כיום) שלמעט ספרי תורה, תפילין ומזוזות שאסור להדפיס ורק סופר סתם יכול לכתוב אותם, כל שאר ספרי הקודש - סידורים, ברכונים, משניות, תלמוד, חומשים, מותרים להדפסה.

נחמד לדעת גם בהקשר זה של כתב מקודש כי בנצרות למשל אין תפיסה של הכתב כמשהו מקודש. ישו דיבר עברית או ארמית, הברית החדשה תורגמה לכל השפות, ועוד אפשר להרחיב על כך לרוב אך קצרה היריעה מלהרחיב.

לגבי האיסלאם – בתחילה פסקו באיסלאם שאסור להדפיס שום ספר בערבית. מבחינת המוסלמים ערבית היא שפת קודש ולכן בעבר היה אסור להדפיס כלל שום דבר שכתוב בשפה הערבית, אפילו לא דברי חולין. נוצרים ערבים כן היו מדפיסים כיוון שלא האמינו בקוראן ולא ראו בערבית כשפה קדושה. עד המאה ה-19 לערך לא הדפיסו ספרי קודש מוסלמים, ולאחר מכן נאלצו  לאמץ רפורמות בנושא מכיוון והבינו את ערך ההדפסה וההפצה.

לסיכום,

מקווים שהשכלתם בכמה ענינים לגבי קביעת מזוזה ומזל טוב על כניסתכם לדירה החדשה,
מאחלים כי תיצרו בה הרבה זיכרונות טובים, הצלחות והישגים.
וכמובן  - שהמזוזות שלכם יהיו תמיד כשרות.